אלישע רובין אדריכלים בע"מ ואח' נ' הלר ואח'

החלטה

לפני בקשת הנתבעים ( להלן: "המבקשים" ) למחיקת התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב הליכים של התביעה .

על פי כתב התביעה , התובעות 2-3 ( להלן: "המשיבות 2-3" ) הן חברות שרשומות בקפריסין והנתבעת 2 ( להלן: "המבקשת 2" ) רשומה ברומניה. נתבע 1 ( להלן: "המבקש 1" ) הוא בעל שליטה באמצעות חברה אחרת בנתבעת 2 ( להלן: "הנתבעת 2" ).

לטענת המבקשים, מדובר בתביעה בנוגע לכריתתם וביצועם של שני חוזים שנכרתו בין הצדדים, כאשר הצדדים לחוזה הן חברות זרות, אחת רשומה ברומניה ואחת רשומה בקפריסין והחוזה גופו, עוסק בהסדרת התנאים למתן שירותים בנוגע לפרויקט ברומניה.

לטענת המבקשים, החוזה השני בזמן כולל, תניית שיפוט ייחודית ( סעיף 13.2 לחוזה השני ) לבית המשפט המוסמך ברומניה בנוגע לכל סכסוך לגביו או הקשור אליו.

לטענת המבקשים, יש לקבל את הבקשה ולכבד את תניית השיפוט הייחודית. מדובר בתניית שיפוט ברורה, מפורשת וחד משמעית. לכן,יש להורות על מחיקת התביעה על הסף או על עיכוב הליכים בה מתוך תפיסה כי "הסכמים יש לכבד" וכי בית המשפט לא ייתן ידו להפרת הסכמים.

טוענים המבקשים, כי אומנם התביעה הוגשה בשמן של המבקשות 1-2 והמשיב 1 שאינם צד לחוזה לכאורה, אולם, לשיטתם, כתב התביעה איננו מגלה עילת תביעה ממשית כנגדם, או בשם מי שלא היה צד לחוזה. המבקשים סוברים, כי על בית המשפט יהיה לדון במסגרת דיונו בכתב התביעה , בשאלת עצם קיומה של עילת תביעה. בכל מקרה טוענים, כי אין בצירוף של המבקשות 1 ו-2 ושל משיב 1, שאינם צד לחוזה, כדי להתחמק מתחולתה של תניית השיפוט הייחודית.

המשיבים עותרים לדחיית הבקשה מכיוון , שבמקרה נשוא תביעה זו מתקיימות נסיבות מיוחדות לכך שתניית השיפוט לא תאכף .

לטענתם, פסיקת בתי המשפט קובעת, כי כאשר יש זיקה לישראל, מבחינת זהות במעורבים במו"מ, העדים הפוטנציאלים, בית המשפט ישקול את אי אכיפת תניית השיפוט.

לשיטתם, העובדה כי מדובר בשני חוזים, כאשר בחוזה הראשון בזמן לא נרשמה תניית שיפוט ואילו בחוזה השני נרשמה תניית שיפוט, אולם החוזה לא נחתם ע"י המבקשת 2, בשל סירובו של המבקש 1 לחתום על החוזה השני שנערך לאחר שנוצר החוב נשוא התביעה.

אומנם, מבקש 1, שהוא בעל השליטה במשיבה 2 אינו צד לחוזה אולם מדובר במי שהוא הרוח החיה מאחורי , התרמית כהגדרתם של המשיבים.

לסיכום נטען, כי תניית שיפוט זר איננה חזות הכל ועל בית המשפט להתחשב בנסיבות כגון זהות הצדדים להליך, מידת כפיפותם לתניית השיפוט הזרה, נסיבות עריכת הסכם נשוא תניית השיפוט.

לטענת המשיבים, נסיבות כריתתו של החוזה השני הן נסיבה לדחיית תניית השיפוט, שכן החוזה השני נכרת ביוזמת המבקשים ובנסיבות שנויות במחלוקת ורק לאחר שנוצר החוב בגין השירותים האדריכליים מכוח החוזה הראשון.

המבקש 1, לא חתם על החוזה השני אולם צירף אותו לתצהירו כשהוא חתום. לטענת המשיבים החתימה נעשתה אחרי כריתת החוזה ולמעשה המבקש 2 מנסה כעת לעשות שימוש בחוזה מטעמי נוחות.

לא מדובר בתביעה בין חברות זרות שכן השירותים האדריכליים היא תובעת 1 ואילו החברות הזרות נועדו לקבלת התשלומים. החברה הרומנית נשלטת מהארץ ע"י המבקש 1 והוקמה רק לצורך הפרויקט הספציפי. העדים שצפויים להעיד הם ישראלים.

טענת התרמית כנגד המבקש 1 איננה כפופה לחוזה ואיננה נידחת מפני העילה החוזית. על פי הנטען בתביעה המבקש 1, הלר, הוציא מהמשיבים את כספם במרמה ולא החזיר אותם וחמור מכך הוא שסרב לחתום על החוזה השני ובכך הותיר את בפני שוקת שבורה כהגדרתם וללא צד ממנו יוכלו להיפרע.

לשיטת המשיבים, מבקש 1 הכניס את תניית השיפוט הזר במחטף ומבלי שהדבר נדון בין הצדדים שכן בחוזה הראשון לא הייתה תניית שיפוט כלל.

לסיכום נטען, כי עניינה של תביעה זו הוא המקרה לאי אכיפת תניית שיפוט שכן תניית השיפוט איננה משקפת את הסכמת הצדדים במועד החתימה על החוזה כשזאת נעשת לאחר ההתקשרות הראשונית ולאחר שהחוב כבר נוצר.

המבקשים בתשובתם טוענים להרחבת חזית פסולה שדינה להדחות . לטענתם, החוזה השני נחתם ע"י שני הצדדים ולכן לא מדובר בחוזה למראית עין ולכן המשיבים מנועים מלטעון כנגד אמיתותו ותוקפו של החוזה השני.

המבקשת טוענת, כי דין הטענה לפיה תנית השיפוט איננה משקפת את רצון הצדדים נדחת שכן מדובר בטענה בע"פ מול מסמך כתוב ולכן לפי סעיף 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותמני.